עדרי נ' רוט בע"מ ואח'

החלטה

תביעה שהוגשה ביום 22.9.11 על ידי התובע, עמרם עדרי כנגד הנתבעות, טחנות השרון רוט בע"מ וחב' שלי (ש.י. ) יבוא וסוכנויות בע"מ.

כעולה מכתב התביעה התובע היה בעליה של קונדיטוריה. ביום 6.9.04 סיפקה הנתבעת 2 לתובע שקי קמח מתוצרת נתבעת מס' 1, בדיעבד התברר ביום 23.9.04 ששקי הקמח היו נגועים בריח וטעם לוואי של נפט. מאחר והתובע עשה שימוש בקמח זה נגרם לו נזק ועל כן הגיש התביעה.

הנתבעת מס' 1 , המבקשת בבקשה זו, הגישה הבקשה לדחיית התביעה בטענת התיישנות.

כעולה מבקשתה הקמח סופק ביום 6.9.04. להוכחת תביעתו צירף התובע מכתבים רבים שנושאים תאריך 19.9.04 לפיהם הלקוחות השיבו הסחורה שכן הקמח היה נגוע. אומנם בכתב התביעה צוין בסעיף 7 שנפלה טעות במכתבים והם נכתבו ביום 23.9.04 אולם אין זה סביר, שכן סביר והגיוני הוא שהמוצרים יוחזרו מיד ביום א' לאחר השבת, שהיה יום 19.9.04 ואז נכתבו המכתבים.

כן צירף התובע ארבע מכתבי התראה משלושה משרדי עורכי דין מהם עולה שהלקוחות השיבו המוצרים ביום 19.9.04.

התובע בתגובתו לבקשה זו טוען שהנזק התגבש רק עם לאחר הגשת דו"ח המס, דהיינו, רק בשנת 2004, עת הוגש דו"ח השומה הראשון שהצביע על הנזקים.

עוד טוען שמצבו הרפואי היה רעוע ומצרף מסמכים רפואיים.

לתגובתו לא צורף כל תצהיר לתמיכה בעובדות. עוד עלי להוסיף שהתובע בתגובתו אינו מכחיש ואינו סותר כלל טענת הנתבעת לפיה מכתבי התלונה נושאים את התאריך 19.9.04.

סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע :

"לענין תקופת התיישנות בתובענות על עוולות - "היום שנולדה עילת התובענה" הוא אחד מאלה: (1)   מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך - היום שבו חדל;

(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק."

הנזק שנגרם לתובע הינו כתוצאה מאספקת שקי קמח פגומים לטענתו על ידי הנתבעת. משכך כבר ביום 19.9 כאשר החזירו הלקוחות הסחורה נגרם נזק זה. לא קיבלתי מהתובע כל הסבר מספק מדוע לא פעל במשך כל השנים שעברו. איני סבורה שהנזק התגבש רק בעת הגשת דו"ח השומה, שכן כבר ביום 19.9 הוחזרה סחורה ואז התגבשה עילת תביעתו.

איני סבורה שיש מקום להחיל ס"ק (2) שכן כעולה מהמכתבים שהוצגו כבר ביום 19.9.04 ידע התובע על הנזק ואף דאג להחתים הלקוחות, כאשר לאחר מכן פנה במכתבי עו"ד לנתבעת (כעולה מתגובתה), משכך ברור הוא שכבר במועד זה היה ברור לו שמבקש הוא לתבוע הנתבעת על נזקיו.

איתור המועד הנכון להתגבשותה של עילת התביעה לצורך בחינת תחילת מירוץ ההתיישנות, נגזר מהמגמות שמוסד ההתיישנות ביקש להשיג, תוך ניסיון לאזן בין ההגינות כלפי המזיק לבין ההגינות כלפי הניזוק.

משנתגלה הנזק, שוב אין להמתין לגיבושו שיושלם במלוא היקפו לשם תחילת המירוץ .

לאור האמור לעיל דין התביעה להדחות על הסף בטענת ההתיישנות.

אין במסמכים הרפואיים שהוצגו על ידי התובע לשנות מסקנתי שכן לא עולה מהם שהתובע היה מושבת מכל פעילות שהיא במשך שבע השנים האחרונות.

התובע ישלם הוצאות הליך זה בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, ו' טבת תשע"ב, 1 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.